עפרה: "אהוד מנור הביא לי את הטקסט לקראת אירוע בינלאומי למען הנעדרים, שהיה אמור להיערך בלונדון. נתנו אותו להלחנה, והלחן לא מצא חן בעיניי. אז הצענו, אני ובצלאל אלוני, שבועז שרעבי ילחין אותו. כשקיבלתי אותו הוא היה מקסים, אבל יותר מתאים לבועז – והצענו שבועז ישיר אותו. בינתיים נקשרתי לטקסט, ולא רציתי לוותר עליו. גם לא היה לי נוח לשיר רק לרון ארד, עם כל הכאב על מצבו, כאשר יש עוד נעדרים. אילן וירצברג כתב לחן יפהפה, שינינו קצת את המילים, כך שהוא הפך, בעצם, לשיר אהבה וגעגוע לכל הנעדרים".
