הרעיון מאחורי השם

המושג "סמבוסק" במחזה אינו מתייחס רק למאפה המזרחי המוכר, אלא משמש כביטוי לאדם אוויל – כזה שעושה כל מה שמבקשים ממנו ואינו משתמש בשכלו. בצלאל אלוני בחר בכינוי זה כדי לשקף את דמותו של "העם המטומטם", המולך שולל אחרי הבטחות ורודות של פוליטיקאים לפני הבחירות, ונזנח מיד לאחריהן. המחזה הציג סאטירה חריפה על הממסד המפלגתי המנצל את דלי העם.

העסקן והפרופסור: המציאות המאולתרת

המחזה נבנה סביב דמויות המייצגות את הפער בין השלטון לשכונה. בצלאל אלוני עצמו גילם בהצגה את תפקיד עסקן המפלגה הציני שיש לו הכל – מכסף ודירה ועד אחזקת פילגש – בעודו מתפלל לאלוהים שישמור על המפלגה בשלטון וישאיר את האנשים "מטומטמים". מולו ניצבה הפרופסור, המייצגת את האקדמיה המנותקת המנסה לחקור את "האיש הפשוט" דרך סקרים ושאלונים.

סיפור סינדרלה: הבכורה ב-1 במאי

עד לאותו ערב גורלי, עפרה חזה המשיכה לקבל תפקידים משניים ביותר, אך הקפידה להגיע לכל החזרות. ביום שלישי, ה-1 במאי 1973, שלוש שעות בלבד לפני הצגת הבכורה החגיגית ב"צוותא", הודיע השחקן הראשי (מיקי) כי הוא חולה והולך לביתו. בצלאל, שהכיר בכישרונה הייחודי של עפרה וביכולתה לקלוט כל ניואנס בחזרות, שלח להביא אותה מיד מהשכונה.

מהפך על הבמה

עפרה הגיעה לתיאטרון עם נעלי בית ושמלה של אמה, ועלתה לבמה ללא חזרות מוקדמות לתפקיד הראשי. בכישרון נדיר היא הצליחה להסב את התפקיד בזמן אמת מזכר לנקבה וכבשה את הקהל. רגע זה סימן את הפיכתה משחקנית רקע לכוכבת המרכזית של הסדנה, כשהיא מוכיחה שהיא יודעת לא רק את הטקסט שלה, אלא את כל התפקידים כולם.

הגרעין המבצע

לצד עפרה חזה, שלקחה על עצמה את התפקיד המרכזי באותו ערב, עמדו חברי הסדנה שהרכיבו את ה"גוש" השכונתי:

• ברוך עינב: בתפקיד סמבוסק (ברוך).

• אתי חבני: בתפקיד הפרופסור.

• רפי אמינוף, יאיר אבימאיר ומיכאל סינואני: בתפקיד אנשי השכונה.

• מיכאל טביב: על המוסיקה והלחנים.