אלבום זה מהווה את "קו התפר" בקריירה של עפרה חזה: מצד אחד, אלו הם שירי המופע האחרון של סדנת שכונת התקווה, אך מצד שני, ברור לכל מי שמביט בעטיפה מי הכוכבת הבלתי מעורערת: דמותה ושמה של עפרה מופיעים עליה לבדם, ללא אזכור שם הסדנה.
למרות שעפרה מבצעת את כל שירי האלבום, הוא אינו נחשב לאלבום הסולו הראשון שלה (תואר השמור ל"על אהבות שלנו"). הסיבה לכך טמונה במקור החומרים – כולם נולדו מתוך המופע הבימתי של הסדנה. אזכור יציאתו בעיתונות התקופה (כמו בעיתון "מעריב") מהווה היום תיעוד היסטורי יחיד כמעט לאותו שלב בקריירה שלה, רגע לפני הפריצה הגדולה ששינתה את פני המוזיקה הישראלית.