האלבום השני של עפרה, "בוא נדבר", ביסס סופית את מעמדה כזמרת השנה וזיכה אותה בפרס "כינור דוד". מרכז האלבום הוא הלהיט הנצחי "תפילה", שהפך להמנון המזוהה מאוד עם עפרה, לצד להיטים כמו "סימנים של אוהבים" ו"כשנהיה בני 73". בצלאל אלוני נזכר בנסיבות הדחוקות שבהן עוצבה העטיפה: "חברת התקליטים שלנו הייתה מאוד קמצנית, ולכן השתמשנו בגב האלבום בתמונות שצולמו לטובת האלבום הקודם". למרות ה"קמצנות", הקהל הצביע ברגליים והאלבום הגיע במהירות למעמד של אלבום זהב.
"'בוא נדבר', תקליטה החדש של עפרה חזה, אינו מותיר מקום לספק: זהו ניסיון להגיש רפרטואר מגוון, ללא אותן מטרות שהציב לעצמו בצלאל אלוני בימי הסדנא השכונתית – לשוב לשורשים, לשחזר זמר ותרבות תימניים בצלילים עכשוויים… בהאזנה לתקליט החדש, מגלים זמרת בעלת קול נקי מאוד, חם ובעל גוון מזרחי מעודן" (יוסי חרסונסקי, "מעריב", 13.05.1981).