"בתקליט האחרון של ה'סדנא'… ניכר הניסיון להחיות את הפולקלור בהיגוי 'ימני' אותנטי לחלוטין. מאידך, אתה חש בשירים אחדים בהתרחקות הטבעית מהמקור ובניסיון די מוצלח למזג תרבויות, בעזרת חבורת הזמרים, ביניהם עפרה חזה, מיכאל סינואני ומשה ערוסי, שממש נושמים את התרבות המוסיקלית התימנית. אהבתי בתקליט יותר את המקוריות שבשיתוף הפעולה בין בצלאל אלוני ליאיר אבימאיר, וכן את האותנטיות שבחומר הקלאסי, המייצג פולקלור של עדה" (יוסי חרסונסקי, "מעריב", 11.04.1976).