מילים:

דולק פנס בודד
והדממה יורדת
בשביל האפלולית
ורוח עוד ילאט
שוב אור פנס עומם –
אני לבד עומדת
כמו הנה תבוא,
רק התאחרת קצת

השביל ואור פנס
והדממה כאמש
אתה שוב מאחר אולי
גם לא תזכור
ראה, הן רד הליל,
מזמן שקעה השמש
אמתין רק עוד מעט,
אבל מחר אחזור

לוהט כאז השביל
בעת שרב בקיץ
עלי שלכת סתיו
ברוח נערמים
הרוח עוד גודש
בשלוליות המים
ושוב פריחות אביב
בוקעות כמו תמיד

השביל ואור פנס
והדממה כאמש
אתה שוב מאחר אולי
גם לא תזכור
ראה, הן רד הליל,
מזמן שקעה השמש
אמתין רק עוד מעט,
אבל מחר אחזור

יורדות שקיעות תמיד
עולים צללים של ערב
את שעת הדמדומים
אהבנו עד מאוד
ולחש העלים,
השביל מלא שוב חרש
ורק אתה אינך
ולא תלחש לי עוד.

השביל ואור פנס
והדממה כאמש
אתה שוב מאחר אולי
גם לא תזכור
ראה, הן רד הליל,
מזמן שקעה השמש
אמתין רק עוד מעט,
אבל מחר אחזור.