אורי קריב – מעבד, מלחין ומנהל מוזיקלי שעבד עם עפרה חזה לאורך שנים: מהשלבים המוקדמים ב״שרתי לך ארצי״ ועד אלבומים, הקלטות וסיפורים מאחורי הקלעים. בשיחה איתו הוא תיאר את עפרה כאמנית שקטה, ממוקדת, מקצוענית, עם צניעות יוצאת דופן – ועם אמון מוחלט בעבודתו המוזיקלית.
קריב ניהל בסוף שנות ה־70 את התוכנית ״שרתי לך ארצי״, מתוכניות הדגל של הטלוויזיה הישראלית, ומתאר איך התעקש להביא את עפרה כבר אז:
“אני דרשתי להביא אותה… הייתה בה צניעות. שום דבר מתלהם.”
הוא זוכר אותה כמי שלא התנהלה ככוכבת, אלא כחלק מהקבוצה:
“היא שרה שיר אחד סולו ועוד שיר יחד עם שאר הזמרים. לא דרשה לשיר יותר סולו בעצמה.”
וגם את הרצינות בעבודה:
“היא ישבה ולמדה את השיר. הרגשתי שיש פה כישרון שיכול להתפתח למקום גדול מאוד.”
באלבום "פיתויים" (1982) הלחין ועיבד קריב גם את שיר הנושא, וגם את "לבוא אל תוך הפרח":
“נתתי לבצלאל את הלחן ולא האמנתי שהם יילכו על זה. זה היה שונה לחלוטין מכל מה שעפרה עשתה… הסגנון המוסיקלי לא צפוי לחלוטין, היא לא עשתה שיר כזה עם אף אחד אחר… זו הייתה פתיחת עצומה שלה לעניין ואני מאוד הופתעתי.”
בהקשר לעבודת האולפן הוא מדגיש שהאמון בו היה מלא, והוא קיבל יד חופשית לחלוטין בעיבודים:
“הם נתנו לי יד חופשית לחלוטין בעיבודים. הם סמכו עליי בעיניים עצומות.”
קריב נזכר בסיפור משעשע מאחורי הקלעים של אחד הלהיטים הגודלים של עפרה, אותו עיבד:
“כשהקלטנו את ‘יד ביד’ לא היה אז קטע סאונד של מחיאות כפיים. אז עפרה, בצלאל ואני עשינו את מחיאות הכפיים ששומעים ברקע… ניתן לשמוע בהקלטה שזה לא יצא לנו לגמרי יחד.”
ובמבט לאחור הוא זוכר גם החלטות עיבוד נועזות, כמו הפתיחה של “קיץ”:
“בשיר ‘קיץ’ החלטתי לעשות פתיחה מטורפת של גיטרות. הם לא התערבו.”
קריב מתאר את עפרה כאדם שקט ומכונס, בלי “כוכבות” ובלי דרמות:
“היא הייתה מאוד מכונסת בעצמה… אף פעם לא שמעתי אותה פורצת בצחוק מתגלגל… היא הייתה כ״כ שקטה, היא לא הייתה צועקת, היא לא הייתה כועסת… וגם אחרי שהיא התחילה מאוד להצליח – היא לא השתנתה.””
בנסיעות לחו״ל זה היה אפילו יותר בולט:
“היא הייתה נכנסת לחדר… לא הולכת למסעדות, לא הולכת לפאבים, לא הולכת למועדונים… באה, מסתגרת בחדר, הולכים להופעה, חוזרים מההופעה היא חוזרת לחדר.”
ובתוך המסגרת הזו הוא מספר בגאווה על ההופעה במילאנו (1985), מול הקהילה היהודית, עם נגנים מחו״ל:
“ב־1985 יצאנו יחד להופעה במילאנו… והיא מאוד מאוד התרגשה.”
על “השנה אינשאללה”, השיר שכתבו עפרה ובצלאל במיוחד עבור ירדנה ארזי, הוא מספר איך הסכימה מיד לשיר עם להקת נוער – צעד שלא מובן מאליו לכוכבת:
“היא כבר הייתה זמרת מפורסמת… הצעתי לה שנעשה שיר אחד עם להקת נוער. היא הסכימה מיד, מאוד הופתעתי… היא רק ביקשה שנקליט אותם לחוד ואותה לחוד, כי היא רצתה שקט ולא שכל ההקלטות יבקשו ממנה תמונות וחתימות. לא כל כוכב מסכים לשיר עם בני נוער.”
וכמובן גם על חלקו בניסיון להקטין את הלהבות בין ירדנה לעפרה:
“שאלתי את עפרה: מה הקטע עם ירדנה ארזי?… היא אמרה: לא יודעת מה עשו מזה. אין לי כלום נגדה. ביקשתי ממנה לכתוב מכתב קצר לירדנה. שבועיים אחרי זה הייתי במטוס עם ירדנה לקנדה… וירדנה הייתה בשוק טוטאלי מהפתק הזה שעפרה כתבה לה.”
קריב מתאר שראה במו עיניו איך עפרה מלחינה, בצורה מאוד לא “אקדמית” אלא אינטואיטיבית:
“ראיתי במו עיניי איך היא הייתה כותבת לחנים. היא קנתה לעצמה מכונת תופים… אתה לוחץ על ‘פליי’ וזה משמיע מקצבים בלופ. היא הייתה שומעת את זה ושרה, מקליטה את זה, ובצלאל היה מלביש על זה מילים.היא לא ידעה לכתוב תווים ולנגן בכלי נגינה, אז זו הייתה הדרך שלה להלחין”
ולבסוף המשפט שמסכם את התחושה שלו:
“עפרה נגעה בטופ של השמיים, אין עוד אמן ישראלי שהגיע לאן שהיא הגיעה.”
✱ 1978 | "שיר משמר הגבול" – עיבוד לשיר במסגרת התוכנית "שרתי לך ארצי".
✱ 1978 | "זכריה בן עזרא" – עיבוד לשיר הסולו של עפרה במסגרת "שרתי לך ארצי".
✱ 1982 | "פיתויים" – כתיבת לחן ועיבוד השיר שהפך לשיר הנושא של האלבום.
✱ 1982 | "קיץ" – עיבוד ייחודי לשיר הכולל פתיחה של גיטרות חשמליות.
✱ 1982 | "לבוא אל תוך הפרח" – לחן ועיבוד ייחודיים לקריירה של עפרה.
✱ 1984 | "יד ביד" – עיבוד לאחד הלהיטים הכי גדולים בקריירה הישראלית של עפרה.
✱ 1984 | "מנגינת הלב" – עיבוד לשיר שהפך לשמו של האוסף לזכרה של עפרה.
✱ 1985 | "עץ הרימון" – עיבוד לשיר בתוכנית "חיים שכאלה" לכבוד יעקב אורלנד.
✱ 1985 | "לעצמי בלבד" – עיבוד נוסף לשיר בתוכנית "חיים שכאלה".
✱ 1985 | עיבודים להופעה בפני הקהילה היהודית במילאנו.
✱ 1986 | "Nous N'irons Plus" – עיבוד לגרסה הצרפתית של השיר "מנגינת הלב".
✱ 1987 | "ירושלים של זהב" – עיבוד לשיר המפורסם בהופעה בבריכת השולטן, יחד עם כמה מגדולי אומני ישראל.
✱ 1987 | "אמן למילים" – עיבוד לשיר בהופעה בבריכת השולטן, יחד עם כמה מגדולי אומני ישראל.
✱ 1988 | "השנה אינשאללה" – עיבוד לשיר שכתבו עפרה ובצלאל, והצעה להופיע עם להקת צופי ת"א