אמ;לק
כולם היו בסדר – והחולה מתה.
חשוב לציין – אחיותיה של עפרה מסבירות שוב ושוב מדוע סירבה עפרה להתאשפז: לטענתן, רופאת הנשים שלה, ד"ר מימי הטמן פרי, איימה עליה שאם תתאשפז – דבר מחלתה יוודע לכולם. בנוסף, אמרה שהיא עצמה תיכנס לכלא על כך שטיפלה בעפרה בביתה.
אבל הכי קל להאשים את הנפטר במותו, וכך לסגור את כל הסיפור.
דו"ח הועדה לבדיקת הטיפול הרפואי בגב' עופרה אשכנזי ז"ל
לאחר בחינת פרשת המקרה של עופרה אשכנזי ז"ל מכל צדדיו, ובהסתמך על חומר הראיות שהיה בידיה ועל העדויות שנמסרו לה, סבורה הועדה שלא הייתה רשלנות רפואית ו/או פגמים בשיקול הדעת הרפואי ובטיפול הרפואי שקיבלה המנוחה ביום אשפוזה בביה"ח "שיבא", ושנסתיים במותה.
לגבי הטיפול הרפואי שקיבלה בסמוך לפני אשפוזה, עליו היה מופקד ד"ר בורק, גם כאן הועדה אינה סבורה שמדובר ברשלנות רפואית, או בטעות בחשיבה הרפואית שהדריכה את ד"ר בורק. מובן לועדה הקושי הרב בפניו ניצב רופא, מול מטופלת המסרבת בעקשנות להתאשפז למרות המלצותיו. הועדה אינה סבורה כי היה מקום להפעיל במקרה כגון זה אמצעים לכפיית טיפול לפי חוק זכויות החולה. אין חובה לפנות לועדת אתיקה, ולדעת הועדה פנייה לועדת אתיקה אף אינה מתאימה למקרה שבפנינו.
יחד עם זאת, הועדה סבורה שאם הייתה המנוחה מגיעה לאשפוז מוקדם יותר, ייתכן מאוד שהיה ניתן למנוע את הידרדרות מצבה, ואף למנוע את מותה. אמנם, האחריות העיקרית על כך שלא התאשפזה מוקדם יותר נופלת בעיקר על המנוחה עצמה, אשר סירבה בתוקף ובמלוא הכרתה להתאשפז על אף שחשה ברע זמן רב יחסית, וברור גם שהפחד העצום של המנוחה מגילוי עובדת נשאותה, הוא שגרם לה לנהוג בצורה שנהגה, ובכך שיבשה את מהלך ויכולת הטיפול הרפואי הנדרש. אולם הועדה סבורה שבנושא זה לא עשה ד"ר בורק מספיק האמצעים ולא נקט בצעדים נוספים שהיו יכולים, אולי, לגרום למנוחה להסכים לאשפוז מוקדם יותר. אף כי מדובר בשאלה תיאורטית, שלא ניתן להשיב עליה בודאות (האם הייתה מסכימה אילו הופעל יותר לחץ), התרשמה הועדה שלא נעשה מאמץ מספיק לשכנעה להתאשפז.
הועדה לא מצאה כל פגם בפעילותה הרפואית של ד"ר הטמן-פרי. כאמור, מעורבותה בטיפול במחלתה של המנוחה היה סיעודי ותמיכתי בלבד, כחברה, ולא כרופאה מטפלת. גם שהותה בבית החולים שיבא ביחידה לטיפול נמרץ, הייתה כחברה שהיא במקרה רופאה, ולא כרופאה המטפלת.
תגובה אחת
מציעה להגיש ערעור על דוח ועדת משרד הבריאות, הכיצד אין פגם בטיפול רפואי חיצוני שלא נעשה בו תיעוד רפואי ואיך רופאה שנשבעה בשבועת הרופא לא דיווחה לבית החולים על מצבה הרפואי של עפרה ז"ל מיד עם הגעתה לבית החולים בידיעתה שעפרה יכלה להדביק את כל הצוות הרפואי, היכן האחריות שלה כרופאה ?
היתה לי שיחה עם נגה אחות של עפרה שהיא אחות במקצועה כחודש לפני פטירתה וביקשתי ממנה לאשפז אותה בשעת הצורך, אין ספק שהיה כאן מחדל רפואי אך את הנעשה אין להשיב, עפרה נפטרה אך אפשר להפיק לקחים ולמנוע מקרים דומים בעתיד על ידי הוכחת המחדל הרפואי
יהי זכרה ברוך.